Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Avodah Zarah
Daf 30a
אִיחַלּוֹפֵי — כֵּיוָן דְּאִיכָּא חוֹתָם אֶחָד, לָא טָרַח וּמְזַיֵּיף.
Traduction
the concern that a gentile may secretly exchange his wine with the wine of a Jew, since there is one seal, the gentile will not exert himself and forge a different seal in order to facilitate the exchange.
Rachi non traduit
איחלופי. לשתות:
תָּנוּ רַבָּנַן: יַיִן מְבוּשָּׁל וַאֲלוּנְתִּית שֶׁל גּוֹיִם — אֲסוּרִין, אֲלוּנְתִּית כִּבְרִיָּיתָהּ — מוּתֶּרֶת. וְאֵיזוֹ הִיא אֲלוּנְתִּית? כְּדִתְנַן גַּבֵּי שַׁבָּת: עוֹשִׂין אֵנוֹמֵלִין וְאֵין עוֹשִׂין אֲלוּנְתִּית. וְאֵיזוֹ הִיא אֵנוֹמֵלִין וְאֵיזוֹ הִיא אֲלוּנְתִּית? אֵנוֹמֵלִין — יַיִן וּדְבַשׁ וּפִלְפְּלִין, אֲלוּנְתִּית — יַיִן יָשָׁן וּמַיִם צְלוּלִין וַאֲפַרְסְמוֹן, דְּעָבְדִי לְבֵי מַסּוּתָא.
Traduction
§ The Gemara discusses the halakha with regard to various types of wine. The Sages taught: Cooked wine and aluntit of gentiles are prohibited; but already prepared aluntit that was made by a Jew before it entered the gentile’s possession is permitted. The Gemara asks: And what is aluntit? It is as we learned in a baraita with regard to Shabbat: One may prepare anomlin, but one may not prepare aluntit. The baraita clarifies: And what is anomlin and what is aluntit? Anomlin is a drink that is a mixture of wine, honey, and pepper. Aluntit is a mixture of aged wine and clear water and balsam, which they prepare for drinking after bathing in a bathhouse to cool down from the heat of the bathhouse. It is prohibited to prepare aluntit on Shabbat because it is a type of remedy.
Rachi non traduit
אלונתית. פושו''ן:
אסור. שהרי תחלתו יין:
אלונתית כברייתא. שלא היה יין מתחלה ביד עובד כוכבים אלא לקחה עשויה מיד ישראל:
מותרת. בהנאה דתו לא מנסך ליה:
עושין אנומלין. בשבת שהוא לשתות:
ואין עושין אלונתית. שהוא לרפואה להצטנן כשיוצאין מבית המרחץ כדמפרש:
ומים צלולין. שנשאבו ועמדו בכלי יום או יומים להיות צלולין ושופין העליונים בנחת במסננת:
Tossefoth non traduit
אלונתית כברייתא מותרת. פרש''י שלא היה תחלתו יין ביד עובד כוכבים אלא לקחה עשויה ביד ישראל ומותרת בהנאה דתו לא מנסך לה ומכאן ראיה להתיר תבשיל שנתערב בו יין קודם שבשלוהו אי נגע ביה עובד כוכבים דכיון שנתערב תו לא מנסך ליה עובד כוכבים והקשה ר''ת דלשון כברייתא לא משמע כן ועוד בפ''ק דחולין (דף ו.) משמע שהוא קרוי אלונתית קודם שנתנו לתוכו יין דתניא הלוקח יין לתת לתוך אלונתית ולא קאמר לעשות אלונתית לכך פירש ר''ת דאלונתית דרך הוא לעשות מתחלה בלא יין ומכניסין אותה לקיום וכשמסתפקין ממנה מעט מעט מערבין בה היין שאם יכניסו לקיום אותה עם היין מתקלקלת וה''פ אלונתית של עובדי כוכבים שמשכוה מן החבית כדי לשתות ולא ראה ישראל בשעה שמשכוה אסורה כי שמא נתן בה יין כברייתא פי' כמו שהיא נעשית מתחלה בלא יין וראהו מושך מן החבית מותרת דודאי לא עירב בו יין ומ''מ יש ראיה להתיר מדתנא בתוספתא אלונתית של עובדי כוכבים אסורה מפני שתחלתו יין כלומר שתחלתו יין של עובד כוכבים משמע הא אם תחלתו יין של ישראל מותרת במגע עובד כוכבים שנתערב בה משקין אחרים ואומר ריצב''א דדוקא תבשיל לפי שאין היין ניכר בעין כלל אבל כשמשימין אותו בשומין או בחרדל שמא יש לחוש למגע עובד כוכבים לפי שהוא בעין יותר וכן הלכה למעשה:
רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: יַיִן מָזוּג אֵין בּוֹ מִשּׁוּם גִּילּוּי, יַיִן מְבוּשָּׁל אֵין בּוֹ מִשּׁוּם נִיסּוּךְ. אִיבַּעְיָא לְהוּ: יַיִן מְבוּשָּׁל יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם גִּילּוּי אוֹ אֵין בּוֹ מִשּׁוּם גִּילּוּי? תָּא שְׁמַע: הֵעִיד רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי עַל יַיִן מְבוּשָּׁל שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם גִּילּוּי.
Traduction
Rabba and Rav Yosef both say: Diluted wine is not subject to the halakha of exposure, according to which the consumption of a liquid is prohibited if it is left uncovered; and cooked wine is not subject to the halakha of libation, which prohibits deriving benefit from wine that has been in a gentile’s possession. A dilemma was raised before them: With regard to cooked wine, is it subject to the halakha of exposure, or is it not subject to the halakha of exposure? The Gemara resolves the dilemma: Come and hear: Rabbi Ya’akov bar Idi testified about cooked wine and stated that it is not subject to the halakha of exposure.
Rachi non traduit
מזוג. שני חלקי מים ואחד יין:
אין בו משום גילוי. שאין נחש שותה הימנו:
רַבִּי יַנַּאי בַּר יִשְׁמָעֵאל חֲלַשׁ, עַל לְגַבֵּיהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן זֵירוּד וְרַבָּנַן לְשַׁיּוֹלֵי בֵּיהּ. יָתְבִי וְקָא מִבַּעְיָא לְהוּ: יַיִן מְבוּשָּׁל, יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם גִּילּוּי אוֹ אֵין בּוֹ מִשּׁוּם גִּילּוּי? אֲמַר לְהוּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן זֵירוּד: הָכִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִשּׁוּם גַּבְרָא רַבָּה, וּמַנּוּ? רַבִּי חִיָּיא: יַיִן מְבוּשָּׁל אֵין בּוֹ מִשּׁוּם גִּילּוּי. אֲמַרוּ לֵיהּ: נִסְמוֹךְ? מַחְוֵי לְהוּ רַבִּי יַנַּאי בַּר יִשְׁמָעֵאל: עָלַי וְעַל צַוָּארִי.
Traduction
The Gemara cites another proof that cooked wine is not subject to the halakha of exposure. When Rabbi Yannai bar Yishmael became ill, Rabbi Yishmael ben Zeirud and other Sages went to him to inquire about his health. They were seated, and this very dilemma was raised before them: With regard to cooked wine, is it subject to the halakha of exposure, or is it not subject to the halakha of exposure? Rabbi Yishmael ben Zeirud said to them: This is what Rabbi Shimon ben Lakish says in the name of a great man. Parenthetically, the Gemara asks: And who is this great man? He is Rabbi Ḥiyya. He said: Cooked wine is not subject to the halakha of exposure. The Sages said to Rabbi Yishmael ben Zeirud: Shall we rely on this claim? Rabbi Yannai bar Yishmael motioned to them: Upon me and upon my neck, i.e., you can certainly rely on this claim.
שְׁמוּאֵל וְאַבְלֵט הֲווֹ יָתְבִי, אַיְיתוֹ לְקַמַּיְיהוּ חַמְרָא מְבַשְּׁלָא, מַשְׁכֵיהּ לִידֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל: הֲרֵי אָמְרוּ יַיִן מְבוּשָּׁל אֵין בּוֹ מִשּׁוּם יֵין נֶסֶךְ.
Traduction
The Gemara relates another incident: Shmuel and Ablet, a gentile scholar, were sitting together, and others brought cooked wine before them. Ablet withdrew his hand to avoid rendering the wine prohibited to Shmuel. Seeing this, Shmuel said to Ablet that the Sages said: Cooked wine is not subject to the prohibition of wine used for a libation, and therefore you need not withdraw your hand on my account.
Rachi non traduit
אבלט. עובד כוכבים היה:
משכיה. אבלט:
לידיה. שלא יגע בו ויאסרנו:
הרי אמרו וכו'. ושמעינן מהכא דאף בשתיה מותר:
Tossefoth non traduit
יין מבושל אין בו משום יין נסך. כן הלכה ומותר במגע עובד כוכבים מדשתו ליה שמואל ואבלט:
אַמְּתֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא אִיגַּלִּויי לַהּ הָהוּא חַמְרָא מְבַשְּׁלָא, אֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא, אֲמַר לַהּ: הֲרֵי אָמְרוּ יַיִן מְבוּשָּׁל אֵין בּוֹ מִשּׁוּם גִּילּוּי. שַׁמָּעֵיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אִיגַּלִּי לֵיהּ חַמְרָא מְזִיגָא, אֲמַר לֵיהּ: הֲרֵי אָמְרוּ יַיִן מָזוּג אֵין בּוֹ מִשּׁוּם גִּילּוּי.
Traduction
The Gemara cites yet another incident: Rabbi Ḥiyya’s maidservant noticed that a certain container of cooked wine had become exposed. She came before Rabbi Ḥiyya, who said to her that the Sages said: Cooked wine is not subject to the halakha of exposure. Similarly, Rav Adda bar Ahava’s attendant noticed that a certain container of diluted wine had become exposed. Rav Adda bar Ahava said to him that the Sages said: Diluted wine is not subject to the halakha of exposure.
אָמַר רַב פָּפָּא: לָא אֲמַרַן אֶלָּא דִּמְזִיג טוּבָא, אֲבָל מְזִיג וְלָא מְזִיג שָׁתֵי. וּמְזִיג וְלָא מְזִיג מִי שָׁתֵי? וְהָא רַבָּה בַּר רַב הוּנָא הֲוָה קָאָזֵיל בְּאַרְבָּא, וַהֲוָה נָקֵיט חַמְרָא בַּהֲדֵיהּ, וְחַזְיֵיהּ לְהָהוּא חִיוְיָא דְּצָרֵי וְאָתֵי. אֲמַר לֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ: סַמִּי עֵינֵיהּ דְּדֵין. שְׁקֵיל קַלִּי מַיָּא שְׁדָא בֵּיהּ, וְסָר לַאֲחוֹרֵיהּ!
Traduction
Rav Pappa said: We said that wine is not subject to the halakha of exposure only in a case where it was well diluted, but where it was only partially diluted a snake might still drink from it, and therefore it is prohibited. The Gemara rejects this claim: And is it correct that a snake drinks partially diluted wine? But wasn’t Rabba bar Rav Huna once traveling on a ship while carrying a jug of wine with him, and he saw a certain snake that slithered and approached the wine. He said to his attendant: Remove the eyes of this serpent, i.e., do something that will cause the snake to leave. His attendant took a bit of water and threw it in the wine, and the snake turned away. This indicates that snakes do not drink partially diluted wine.
Rachi non traduit
מזיג ולא מזיג. שאין בו מים הרבה שותה הנחש:
דצרי ואתי. מבקע במים ובא כמו (פסחים דף מ.) (צריא דחיטי) ביקוע כמו דמצרי זיקי לקמן:
סמי עיניה דדין. הראה לו לנחש דבר שיקוץ ביין זה וישוב:
קלי מיא. מעט מים:
אַחַיָּיא מָסַר נַפְשֵׁיהּ, אַמְּזִיגָא לָא מְסַר נַפְשֵׁיהּ.
Traduction
The Gemara rejects this conclusion: For undiluted wine, a snake will risk its life by exposing itself to humans, but for diluted wine, a snake will not risk its life. But in either case, if the wine is left unguarded, a snake will drink from it.
Rachi non traduit
מסר נפשו. למות ובא ושותה לעין כל:
לא מסר נפשיה. ומיהו כי לא חזו ליה שתי:
וְאַמְּזִיגָא לָא מָסַר נַפְשֵׁיהּ? וְהָא רַבִּי יַנַּאי הֲוָה בֵּי עַכְבּוֹרֵי, וְאָמְרִי לֵיהּ: בַּר הֶדְיָא הֲוָה בֵּי עַכְבּוֹרֵי, הֲווֹ יָתְבִי וַהֲווֹ קָא שָׁתוּ חַמְרָא מְזִיגָא. פָּשׁ לְהוּ חַמְרָא בְּכוּבָא, וּצְרוּנְהִי בִּפְרוֹנְקָא, וְחַזְיֵאּ לְהָהוּא חִיוְיָא דִּשְׁקֵיל מַיָּא וּרְמָא בְּכוּבָּא עַד דִּמְלָא בְּכוּבָּא, וּסְלֵיק חַמְרָא עִילָּוֵיה פְּרוֹנְקָא וְשָׁתֵי!
Traduction
The Gemara raises a difficulty: And is it true that for diluted wine a snake will not risk its life? But wasn’t Rabbi Yannai once in Bei Akhborei, and some say that it was bar Hadaya who was in Bei Akhborei, and others were sitting with him and drinking diluted wine. When they finished, they had some wine left in the container [bekhuva], and they covered it with a cloth. And then they saw a certain snake take water in its mouth and pour it through the cloth into the container until the liquid filled the container and the wine flowed over the cloth, and the snake drank the overflowing wine. This shows that a snake will risk its life to drink diluted wine.
Rachi non traduit
בי עכבורי. מקום:
בכובא. בלע''ז קוב''א:
בפרונקא. כיסוי של בגד קשרו על פיהן:
אָמְרִי: דְּמָזֵיג אִיהוּ שָׁתֵי, דְּמָזְגִי אַחֲרִינֵי לָא שָׁתֵי.
Traduction
The Sages say in response: Wine that the snake itself diluted, it does drink. Wine that another diluted, it does not drink. In other words, a snake does not drink diluted wine unless it was diluted by the snake itself. Accordingly, even partially diluted wine is not subject to the halakha of exposure.
אָמַר רַב אָשֵׁי, וְאִיתֵּימָא רַב מְשַׁרְשְׁיָא: פֵּירוּקָא לְסַכַּנְתָּא? אָמַר רָבָא: הִלְכְתָא — יַיִן מָזוּג יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם גִּילּוּי, וְיֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם יֵין נֶסֶךְ; יַיִן מְבוּשָּׁל אֵין בּוֹ מִשּׁוּם גִּילּוּי, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם יֵין נֶסֶךְ.
Traduction
Rav Ashi says, and some say that it was Rav Mesharshiyya who says: Are you providing a resolution for a situation involving danger? In other words, one may not endanger lives by subscribing to such reasoning. Rava said: The halakha is that diluted wine is subject to the halakha of exposure and is also subject to the prohibition of wine used as a libation for idolatry; cooked wine is not subject to the halakha of exposure and is not subject to the prohibition of wine used for a libation either.
Rachi non traduit
פירוקא לסכנתא. לדבר שיש בו סכנה אתה בא לתרץ ולסתור ראיות שאנו מביאין ואנן נסמוך אהני שינויי דליתו אלא ודאי ל''ש הכי ול''ש הכי אסור:
שַׁמָּעֵיהּ דְּרַב חִלְקִיָּה בַּר טוֹבִי אִיגַּלַּי [לֵיהּ] הָהוּא קִיסְתָּא דְּמַיָּא, וַהֲוָה נָיֵים גַּבַּהּ. אֲתָא לְגַבֵּיהּ דְּרַב חִלְקִיָּה בַּר טוֹבִי, אֲמַר לֵיהּ: הֲרֵי אָמְרוּ ''אֵימַת יָשֵׁן עֲלֵיהֶן'', וְהָנֵי מִילֵּי בִּימָמָא, אֲבָל בְּלֵילְיָא — לָא. וְלָא הִיא, לָא שְׁנָא בִּימָמָא וְלָא שְׁנָא בְּלֵילְיָא, ''אֵימַת יָשֵׁן עֲלֵיהֶן'' לָא אָמְרִינַן.
Traduction
§ After discussing exposed wine, the Gemara addresses the matter of exposed water. The attendant of Rav Ḥilkiya bar Tovi noticed that a certain jug of water had become exposed, and he had been sleeping near it. He went to Rav Ḥilkiya bar Tovi to determine the halakhic status of the exposed water. Rav Ḥilkiya said to him that the Sages said: Fear of a sleeping person is upon them, i.e., snakes will not attempt to drink from a container that is near a person, even if he is asleep. And this matter applies only during the day, but not at night. The Gemara comments: But that is not so. Rather, there is no difference between one who sleeps during the day and one who sleeps during the night. In both cases, we do not say that the fear of a sleeping person is upon the snakes.
Rachi non traduit
קיסטא. שם מדת יין שבעיר:
אימת. אדם הישן על הנחש ולא מסר נפשיה משום מיא ואיהו הוה ניים אגבייהו:
רַב לָא שָׁתֵי [מַיָּא] מִבֵּי אֲרַמָּאָה, אָמַר: לָא זְהִירִי בְּגִילּוּי, מִבֵּי אַרְמַלְתָּא שָׁתֵי, אָמַר: סִירְכָא דְּגַבְרָא נְקִיטָא.
Traduction
The Gemara presents the opinions of Rav and Shmuel with regard to various sources of water. Rav would not drink water from the house of an Aramean, as he said: They are not careful with regard to exposure. But he would drink water from the house of a widow, as he said: She upholds her late husband’s conventions and ensures that liquids are not left uncovered.
Rachi non traduit
מבי ארמלתא. ישראל שתי ואע''ג דלא בקיאי בהלכות גילוי:
סירכא. ומנהגא דגברא נקיטא ואתיא:
שְׁמוּאֵל לָא שָׁתֵי מַיָּא מִבֵּי אַרְמַלְתָּא, אָמַר: לֵית לַהּ אֵימְתָא דְּגַבְרָא וְלָא מְיכַסְּיָא מַיָּא, אֲבָל מִבֵּי אֲרַמָּאָה שָׁתֵי. נְהִי דְּאַגִּילּוּיָא לָא קָפְדִי, אַמְּנַקְּרוּתָא מִיהָא קָפְדִי. אִיכָּא דְּאָמְרִי: רַב לָא שָׁתֵי מַיָּא מִבֵּי אֲרַמָּאָה, אֲבָל מִבֵּי אַרְמַלְתָּא שָׁתֵי. שְׁמוּאֵל לָא שָׁתֵי מַיָּא, לָא מִבֵּי אֲרַמָּאָה וְלָא מִבֵּי אַרְמַלְתָּא.
Traduction
By contrast, Shmuel would not drink water from the house of a widow, as he said: She no longer has the fear of a man upon her, and therefore she does not necessarily cover the water. But he would drink water from the house of an Aramean, as he said: Granted that they are not particular about the halakha of exposure, but in any event they are particular about cleanliness, and will cover it for hygienic reasons, if not halakhic ones. The Gemara cites a different version: Some say that Rav would not drink water from the house of an Aramean, but he would drink water from the house of a widow. Shmuel would not drink water either from the house of an Aramean or from the house of a widow.
Rachi non traduit
אמנקרותא. נקיון:
קפדי. ומכסין המים שלא תפול בהן פסולת:
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שָׁלֹשׁ יֵינוֹת הֵן, וְאֵין בָּהֶן מִשּׁוּם גִּילּוּי, וְאֵלּוּ הֵן: חַד, מָר, מָתוֹק. חַד — טִילָא חָרִיפָא דִּמְצָרֵי זִיקֵּי, מַר — יַרְנָקָא, מָתוֹק — חוּלְיָא. רַב חָמָא מַתְנֵי לְעִילּוּיָא: חַד — חֲמַר וּפִלְפְּלִין, מַר — אַפְּסִינְתִּין, מָתוֹק — מֵי בָּארְג.
Traduction
Rabbi Yehoshua ben Levi says: There are three kinds of wines that are not subject to the halakha of exposure, and they are: Sharp, bitter, and sweet wines. Sharp is referring to acrid wine [tila] that cracks the jug, due to its acidity. Bitter is referring to yarneka. Sweet is referring to sweetened wine. These three wines that Rabbi Yehoshua ben Levi says are not subject to the halakha of exposure are all of low quality. Rav Ḥama teaches that the three wines are of high quality: Sharp is referring to wine mixed with peppers. Bitter is referring to wine mixed with wormwood [apsintin]. Sweet is referring to mei barg, a choice beverage.
Rachi non traduit
טיליא חריפא. מין יין חזק ואין טעמו טוב ומתוק אלא כחומץ ומתוך חזקו אין נחש שותהו:
דמצרי זיקי. מבקע נודות מחזקו:
מר ירנקא. רע ומר:
חוליא מתוק. מחמת השמש בתוך הענבים ושוב אינו הגון:
רב חמא מתני להו. להנך ג' יינות שינוי שלהן לשבח:
חד. חריף מחמת פלפלין וסממנים הנתונין בו:
אפסינתין. אולישנ''א בלע''ז:
מי בארג. משקה משובח. בארג לשון פרס משובח כמו סוסיא בארג בחלק. וכולן אין נחש שותה מהן:
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: קְרִינָא אֵין בּוֹ מִשּׁוּם גִּילּוּי. מַאי קְרִינָא? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: חַמְרָא חַלְיָא דְּאָתֵי מֵעַסְיָא. אָמַר רָבָא: וּבִמְקוֹמוֹ יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם גִּילּוּי, מַאי טַעְמָא? חֲמַר מְדִינָה הוּא. אָמַר רָבָא: הַאי חַמְרָא דְּאַקְרֵים, עַד תְּלָתָא יוֹמֵי יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם גִּילּוּי וּמִשּׁוּם יֵין נֶסֶךְ,
Traduction
Rabbi Shimon ben Lakish says: Karina is not subject to the halakha of exposure. The Gemara asks: What is karina? Rabbi Abbahu said: It is sweet wine that comes from Asia [Asya] Minor. Rava says: But in its place of origin it is subject to the halakha of exposure. What is the reason? The reason is that there, it is the wine of the province and snakes do not hesitate to drink from it. Rava said: With regard to this wine that has soured [de’akrim], until three days have passed from when it began to sour, it is subject to the halakha of exposure and is subject to the prohibition of wine used for a libation.
Rachi non traduit
קרינא. חליא מתוק:
ובמקומו. במדינתו:
חמר מדינה הוא. והנחשים רגילין בו:
דאקרים. החמיץ ולא חומץ הגון:
Tossefoth non traduit
האי חמרא דאקרים עד תלתא יומי. ולא גרס תלתין יומין דהכי נמי מצינו בו חילוק בשלשה ימים ראשונים בפרק המוכר פירות (ב''ב דף צו.) דקאמר כל שלשה ימים ודאי מכאן ואילך ספק:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source